הטעות ש-90% ממנהלי הקהילות עושים (ואיך המפה הזו תציל אתכם)

Ben Morag
4 ביוני
זמן קריאה 4 דקות

כולנו מדברים על "קהילה", אבל האמת היא שמדובר במילה רחבה מדי. קהילת בוגרים של אוניברסיטה לא מתנהגת כמו קהילת תמיכה לחולים, וקבוצת וואטסאפ שכונתית שונה לחלוטין מקהילת למידה מקצועית.

כשאנחנו מנסים לנהל קהילה בלי להבין לעומק מה המהות שלה ואיך היא מתקשרת, אנחנו נופלים למלכודת של "ניסוי וטעייה" מתיש. למה המעורבות ברצפה? למה הפלטפורמה לא מתאימה? למה חברי הקהילה לא מבינים מה רוצים מהם?

כדי לפתור את האתגר הזה, יצרתי כלי מובנה לסיווג קהילות שמחלק את עולם הקהילות לשני צירים מרכזיים: הפונקציה (ה"מה" וה"למה") לעומת המדיום התקשורתי (ה"איך" וה"איפה"). הנה הצצה להיגיון שמאחורי הכלי ואיך הוא יעזור לכם לבנות אסטרטגיה מדויקת לקהילה שלכם.

ההיגיון שמאחורי הכלי: פונקציה מול מדיום

הטעות הנפוצה ביותר של מנהלי קהילה היא לבלבל בין הסיבה שבגללה אנשים נפגשים לבין הפלטפורמה שבה הם מדברים. הבחירה בפלטפורמה (כמו פייסבוק או וואטסאפ) צריכה להיות התוצאה של אפיון הקהילה, ולא נקודת המוצא שלה .

הכלי שיצרתי מפריד את האפיון לשתי היררכיות ברורות:

סיווג לפי פונקציה (מה מחבר את חברי הקהילה?): צלילה לתוך המניעים, מערכות היחסים והמטרות של החברים.
סיווג לפי מדיום תקשורת (איך ואיפה הקהילה מתקשרת?): מיפוי ערוצי התקשורת והתשתיות הפיזיות או הדיגיטליות שמחזיקות את הקהילה.

חלק א': סיווג קהילות לפי פונקציה

בציר הזה אנחנו שואלים את עצמנו: מה מחבר את החברים? המפה הולכת מהכלל אל הפרט ומתפצלת לשני ענפים ראשיים של קהילות: קהילות גורל וקהילות בחירה/רצונית.

1. קהילות גורל

קהילות שהחברים בהן שותפים להקשר חיים מסוים, לרוב ללא בחירה אקטיבית מראש, והחיבור ביניהם מבוסס על סביבה או זהות משותפת.

חברתית: חיבור על בסיס קשרים חברתיים ותרבותיים רחבים.
מקום/גיאוגרפית: קהילות המוגדרות לפי גבולות פיזיים.
- עירונית: קהילה במרחב האורבני.
  - שכונתית: רזולוציה מקומית יותר בתוך העיר.
  - ורטיקלית: קהילה ממוקדת (למשל, קהילת בניין מגורים או מגדל).
- כפרית: קהילה במרחב הכפרי (יישוב, קיבוץ, מושב), שבה לרוב רמת האינטנסיביות של חיי הקהילה גבוהה יותר
  באופן מובנה.
- קהילה מכוונת (Intentional Community): קבוצת אנשים שבחרה לגור יחד ולחלוק סגנון חיים, ערכים או משאבים בצורה מתוכננת (נמצאת בתווך שבין מקום פיזי לחיים משותפים).

2. קהילה מבחירה / רצונית (פונקציונלית)

קהילות שהחברים מצטרפים אליהן באופן אקטיבי מתוך אינטרס, צורך או רצון משותף. הן מתפצלות לשלוש קטגוריות מרכזיות:

א. ארגונית

קהילות שצומחות סביב או בתוך ארגון, חברה או מוסד.

עובדים: קהילות פנים-ארגוניות לחיזוק המחוברות של העובדים.
בוגרים: רשת של אנשים שסיימו מסגרת משותפת (אוניברסיטה, תוכנית מנהיגות, יחידה צבאית).
מוטבים: קהילה של אנשים הנהנים משירותי הארגון (נפוץ בעולמות האימפקט והעמותות).
- מותג / מוצר/שירות: קהילה עסקית סביב לקוחות של מוצר או מותג מסוים (למשל, קהילת משתמשי Notion או Apple).

ב. עניין

קהילות סביב נושא משותף, ידע או תחום עיסוק. חלקן הגדול פועל במודל של CoP (Communities of Practice - קהילות עשייה/פרקטיקה).

ידע: אנשים המתכנסים כדי לחקור וללמוד נושא מסוים יחד.
עיסוק (CoP): קהילות המבוססות על מה שאנשים עושים ביום-יום שלהם:
- תחביב: סביב פנאי ותחומי עניין אישיים (גינון, בישול, גיימינג).
- מקצועית: קהילות לפיתוח מקצועי של אנשי מקצוע בתחום מסוים (למשל: מנהלי מוצר, מעצבים). קהילה כזו יכולה להתפתח לקהילת עסקים או לקהילה לומדת (למידת עמיתים מתמשכת).

ג. ייעוד / שינוי

קהילות שקמות כדי להניע תהליך, לייצר השפעה או לתמוך בחברים במצב ספציפי.

תמיכה: מרחב בטוח לשיתוף, התמודדות והחלפת עצות סביב אתגר משותף (הורות, מחלה, משבר).
מאבק: קהילות אקטיביסטיות שקמות במטרה לשנות מציאות פוליטית, חברתית או סביבתית.
חיים: קהילות המלוות את חבריהן סביב שלבי החיים השונים:
- מבוססת גיל/שלב חיים: (למשל: קהילת סטודנטים, קהילת צעירים, קהילת גיל שלישי).
- רוח/דת: קהילות סביב אמונה משותפת, פרקטיקה רוחנית או אורח חיים דתי.
- משימה/שינוי: קבוצות משימתיות שמתאגדות כדי להשיג יעד קונקרטי.

💡 טיפ למנהלי קהילה: התיבות המסומנות בירוק במפה (כמו קהילה כפרית, שכונתית, קהילה מכוונת וכו') הן דינמיות! הן יכולות להשתלב אחת עם השנייה בזוגות ואפילו בשלשות כדי לייצר אפיון מדויק ומורכב יותר של הקהילה שלכם.

חלק ב': סיווג קהילות לפי מדיום תקשורת

אחרי שהבנו למה הקהילה קיימת, הגיע הזמן לאפיין איך ואיפה היא מתקשרת. המדיום משפיע ישירות על סגנון הניהול, תדירות המפגשים ורמת האינטימיות. המפה מתפצלת לתווך הפיזי והדיגיטלי:

1. אונלייף (Onlife) - המרחב הפיזי/היברידי

קהילות שהתקשורת המרכזית או העוגנים שלהן מתרחשים בעולם האמיתי, פנים אל פנים.

חברתי (אורגני): מפגשים ספונטניים, לא פורמליים, מבוססי מערכות יחסים יומיומיות.
אירוע (השתתפותי): מפגשים מובנים שבהם החברים לוקחים חלק פעיל. המפגשים מתפצלים לפי שני דגשים:
- תוכן: מפגשים מבוססי העברת ידע, כמו הרצאה (חד-כיוונית בעיקרה) או סדנה (חווייתית ומעשית).
- מעגל: מפגשים מבוססי שיח, המשתנים לפי מטרת המפגש – הקשבה (מרחב מכיל ושיתופי) או דיון (החלפת דעות וקבלת החלטות).
כנס / אסיפה: אירועים גדולי-ממדים, לרוב ממוסדים או תקופתיים.
פגישות צוותי פעולה: מפגשים ממוקדי משימה של קבוצות עבודה מתוך הקהילה.

נקודה למחשבה: עם ההתאמות הנכונות (חדרים אינטימיים, שימוש בלוחות שיתופיים), בכלים כמו זום יכול לקרות כמעט כל מה שקורה במפגש "אונלייף" פיזי.

2. אונליין (Online) - המרחב הדיגיטלי

קהילות המנוהלות במרחב הווירטואלי, והן מתחלקות לפי סנכרון הזמן של התקשורת:

א. סינכרוני (בזמן אמת)

כלים הדורשים נוכחות בו-זמנית של החברים.

זום (או כלי וידאו קונפרנס דומים): למפגשים חיים, הרצאות ודיונים.
מציאות מדומה (VR): מרחבים תלת-ממדיים המדמים נוכחות פיזית.
שיחות ועידה מבוססות מפה (Map-Based Conferencing): פלטפורמות המבוססות על מפות אינטראקטיביות (כמו Gather.town) המאפשרות תנועה חופשית ומפגשים ספונטניים במרחב וירטואלי.

ב. א-סינכרוני (לא בזמן אמת)

כלים המאפשרים לחברים לצרוך ולהגיב לתוכן בזמן שנוח להם.

וואטסאפ: תקשורת מהירה, ישירה, בעלת זמינות גבוהה אך נוטה לעומס ורעש.
פייסבוק: פלטפורמה קלאסית לניהול קהילות (קבוצות), מבוססת אלגוריתם, טובה לחשיפה רחבה אך סובלת לפעמים מירידה באורגניות.
כל השאר (פלטפורמות ייעודיות לניהול קהילה): מרחבים עצמאיים המאפשרים קטלוג של תוכן, דיונים, חברים ואירועים תחת קורת גג אחת, ללא הסחות דעת של רשתות חברתיות. דוגמאות בולטות:
- מייטי-נטוורקס ו-Nas.io: פלטפורמות "הכל-באיחוד אחד" המשלבות קורסים, תוכן וקהילה.
- דיסקורס (Discourse): מערכת פורומים מתקדמת ומבוססת קוד פתוח, מעולה לצבירת ידע ודיוני עומק.
- ווית׳ (With): פלטפורמה ישראלית הממוקדת בחיבור בין אנשים סביב יוזמות וקהילות מקומיות.
- מייסילום (בפיתוח): פלטפורמות וכלים חדשים שנולדים מתוך הצורך הגובר בכלים מותאמים אישית למנהלי קהילות.

בשורה התחתונה: איך משתמשים בכלי הזה?

השלב הראשון בבניית אסטרטגיה או בשיפור הקהילה הקיימת שלכם הוא מיפוי.

קחו את שתי המפות האלו, ונסו להעביר קו: היכן הקהילה שלכם ממוקמת בציר הפונקציה? האם היא קהילה מקצועית (CoP)? או אולי קהילה מבוססת שלב חיים? ולאחר מכן – האם המדיום הנוכחי שלכם (למשל, וואטסאפ א-סינכרוני) באמת משרת את הפונקציה הזו, או שאתם בכלל צריכים לשלב מפגשי "מעגל הקשבה" באונלייף כדי להעמיק את החיבור?

כשיש לכם היררכיה ברורה, ההחלטות הניהוליות הופכות לקלות בהרבה.

איפה הקהילה שלכם פוגשת את המפה הזו? אשמח לשמוע בתגובות מהו הסיווג המדויק של הקהילה שלכם והאם גיליתם פער בין הפונקציה למדיום התקשורתי שלכם!