תוצאות חיפוש

כולנו מדברים על "קהילה", אבל האמת היא שמדובר במילה רחבה מדי. קהילת בוגרים של אוניברסיטה לא מתנהגת כמו קהילת תמיכה לחולים, וקבוצת וואטסאפ שכונתית שונה לחלוטין מקהילת למידה מקצועית. כשאנחנו מנסים לנהל קהילה בלי להבין לעומק מה המהות שלה ואיך היא מתקשרת, אנחנו נופלים למלכודת של "ניסוי וטעייה" מתיש. למה המעורבות ברצפה? למה הפלטפורמה לא מתאימה? למה חברי הקהילה לא מבינים מה רוצים מהם? כדי לפתור את האתגר הזה, יצרתי כלי מובנה לסיווג קהילות שמחלק את עולם הקהילות לשני צירים מרכזיים: הפונקציה (ה"מה" וה"למה") לעומת המדיום התקשורתי (ה"איך" וה"איפה"). הנה הצצה להיגיון שמאחורי הכלי ואיך הוא יעזור לכם לבנות אסטרטגיה מדויקת לקהילה שלכם. ההיגיון שמאחורי הכלי: פונקציה מול מדיום הטעות הנפוצה ביותר של מנהלי קהילה היא לבלבל בין הסיבה שבגללה אנשים נפגשים לבין הפלטפורמה שבה הם מדברים. הבחירה בפלטפורמה (כמו פייסבוק או וואטסאפ) צריכה להיות התוצאה של אפיון הקהילה, ולא נקודת המוצא שלה . הכלי שיצרתי מפריד את האפיון לשתי היררכיות ברורות: סיווג לפי פונקציה (מה מחבר את חברי הקהילה?): צלילה לתוך המניעים, מערכות היחסים והמטרות של החברים. סיווג לפי מדיום תקשורת (איך ואיפה הקהילה מתקשרת?): מיפוי ערוצי התקשורת והתשתיות הפיזיות או הדיגיטליות שמחזיקות את הקהילה. חלק א': סיווג קהילות לפי פונקציה בציר הזה אנחנו שואלים את עצמנו: מה מחבר את החברים? המפה הולכת מהכלל אל הפרט ומתפצלת לשני ענפים ראשיים של קהילות: קהילות גורל וקהילות בחירה/רצונית. 1. קהילות גורל קהילות שהחברים בהן שותפים להקשר חיים מסוים, לרוב ללא בחירה אקטיבית מראש, והחיבור ביניהם מבוסס על סביבה או זהות משותפת. חברתית: חיבור על בסיס קשרים חברתיים ותרבותיים רחבים. מקום/גיאוגרפית: קהילות המוגדרות לפי גבולות פיזיים. עירונית: קהילה במרחב האורבני. שכונתית: רזולוציה מקומית יותר בתוך העיר. ורטיקלית: קהילה ממוקדת (למשל, קהילת בניין מגורים או מגדל). כפרית: קהילה במרחב הכפרי (יישוב, קיבוץ, מושב), שבה לרוב רמת האינטנסיביות של חיי הקהילה גבוהה יותר באופן מובנה. קהילה מכוונת (Intentional Community): קבוצת אנשים שבחרה לגור יחד ולחלוק סגנון חיים, ערכים או משאבים בצורה מתוכננת (נמצאת בתווך שבין מקום פיזי לחיים משותפים). 2. קהילה מבחירה / רצונית (פונקציונלית) קהילות שהחברים מצטרפים אליהן באופן אקטיבי מתוך אינטרס, צורך או רצון משותף. הן מתפצלות לשלוש קטגוריות מרכזיות: א. ארגונית קהילות שצומחות סביב או בתוך ארגון, חברה או מוסד. עובדים: קהילות פנים-ארגוניות לחיזוק המחוברות של העובדים. בוגרים: רשת של אנשים שסיימו מסגרת משותפת (אוניברסיטה, תוכנית מנהיגות, יחידה צבאית). מוטבים: קהילה של אנשים הנהנים משירותי הארגון (נפוץ בעולמות האימפקט והעמותות). מותג / מוצר/שירות: קהילה עסקית סביב לקוחות של מוצר או מותג מסוים (למשל, קהילת משתמשי Notion או Apple). ב. עניין קהילות סביב נושא משותף, ידע או תחום עיסוק. חלקן הגדול פועל במודל של CoP (Communities of Practice - קהילות עשייה/פרקטיקה). ידע: אנשים המתכנסים כדי לחקור וללמוד נושא מסוים יחד. עיסוק (CoP): קהילות המבוססות על מה שאנשים עושים ביום-יום שלהם: תחביב: סביב פנאי ותחומי עניין אישיים (גינון, בישול, גיימינג). מקצועית: קהילות לפיתוח מקצועי של אנשי מקצוע בתחום מסוים (למשל: מנהלי מוצר, מעצבים). קהילה כזו יכולה להתפתח לקהילת עסקים או לקהילה לומדת (למידת עמיתים מתמשכת). ג. ייעוד / שינוי קהילות שקמות כדי להניע תהליך, לייצר השפעה או לתמוך בחברים במצב ספציפי. תמיכה: מרחב בטוח לשיתוף, התמודדות והחלפת עצות סביב אתגר משותף (הורות, מחלה, משבר). מאבק: קהילות אקטיביסטיות שקמות במטרה לשנות מציאות פוליטית, חברתית או סביבתית. חיים: קהילות המלוות את חבריהן סביב שלבי החיים השונים: מבוססת גיל/שלב חיים: (למשל: קהילת סטודנטים, קהילת צעירים, קהילת גיל שלישי). רוח/דת: קהילות סביב אמונה משותפת, פרקטיקה רוחנית או אורח חיים דתי. משימה/שינוי: קבוצות משימתיות שמתאגדות כדי להשיג יעד קונקרטי. 💡 טיפ למנהלי קהילה: התיבות המסומנות בירוק במפה (כמו קהילה כפרית, שכונתית, קהילה מכוונת וכו') הן דינמיות! הן יכולות להשתלב אחת עם השנייה בזוגות ואפילו בשלשות כדי לייצר אפיון מדויק ומורכב יותר של הקהילה שלכם. חלק ב': סיווג קהילות לפי מדיום תקשורת אחרי שהבנו למה הקהילה קיימת, הגיע הזמן לאפיין איך ואיפה היא מתקשרת. המדיום משפיע ישירות על סגנון הניהול, תדירות המפגשים ורמת האינטימיות. המפה מתפצלת לתווך הפיזי והדיגיטלי: 1. אונלייף (Onlife) - המרחב הפיזי/היברידי קהילות שהתקשורת המרכזית או העוגנים שלהן מתרחשים בעולם האמיתי, פנים אל פנים. חברתי (אורגני): מפגשים ספונטניים, לא פורמליים, מבוססי מערכות יחסים יומיומיות. אירוע (השתתפותי): מפגשים מובנים שבהם החברים לוקחים חלק פעיל. המפגשים מתפצלים לפי שני דגשים: תוכן: מפגשים מבוססי העברת ידע, כמו הרצאה (חד-כיוונית בעיקרה) או סדנה (חווייתית ומעשית). מעגל: מפגשים מבוססי שיח, המשתנים לפי מטרת המפגש – הקשבה (מרחב מכיל ושיתופי) או דיון (החלפת דעות וקבלת החלטות). כנס / אסיפה: אירועים גדולי-ממדים, לרוב ממוסדים או תקופתיים. פגישות צוותי פעולה: מפגשים ממוקדי משימה של קבוצות עבודה מתוך הקהילה. נקודה למחשבה: עם ההתאמות הנכונות (חדרים אינטימיים, שימוש בלוחות שיתופיים), בכלים כמו זום יכול לקרות כמעט כל מה שקורה במפגש "אונלייף" פיזי. 2. אונליין (Online) - המרחב הדיגיטלי קהילות המנוהלות במרחב הווירטואלי, והן מתחלקות לפי סנכרון הזמן של התקשורת: א. סינכרוני (בזמן אמת) כלים הדורשים נוכחות בו-זמנית של החברים. זום (או כלי וידאו קונפרנס דומים): למפגשים חיים, הרצאות ודיונים. מציאות מדומה (VR): מרחבים תלת-ממדיים המדמים נוכחות פיזית. שיחות ועידה מבוססות מפה (Map-Based Conferencing): פלטפורמות המבוססות על מפות אינטראקטיביות (כמו Gather.town) המאפשרות תנועה חופשית ומפגשים ספונטניים במרחב וירטואלי. ב. א-סינכרוני (לא בזמן אמת) כלים המאפשרים לחברים לצרוך ולהגיב לתוכן בזמן שנוח להם. וואטסאפ: תקשורת מהירה, ישירה, בעלת זמינות גבוהה אך נוטה לעומס ורעש. פייסבוק: פלטפורמה קלאסית לניהול קהילות (קבוצות), מבוססת אלגוריתם, טובה לחשיפה רחבה אך סובלת לפעמים מירידה באורגניות. כל השאר (פלטפורמות ייעודיות לניהול קהילה): מרחבים עצמאיים המאפשרים קטלוג של תוכן, דיונים, חברים ואירועים תחת קורת גג אחת, ללא הסחות דעת של רשתות חברתיות. דוגמאות בולטות: מייטי-נטוורקס ו-Nas.io: פלטפורמות "הכל-באיחוד אחד" המשלבות קורסים, תוכן וקהילה. דיסקורס (Discourse): מערכת פורומים מתקדמת ומבוססת קוד פתוח, מעולה לצבירת ידע ודיוני עומק. ווית׳ (With): פלטפורמה ישראלית הממוקדת בחיבור בין אנשים סביב יוזמות וקהילות מקומיות. מייסילום (בפיתוח): פלטפורמות וכלים חדשים שנולדים מתוך הצורך הגובר בכלים מותאמים אישית למנהלי קהילות. בשורה התחתונה: איך משתמשים בכלי הזה? השלב הראשון בבניית אסטרטגיה או בשיפור הקהילה הקיימת שלכם הוא מיפוי. קחו את שתי המפות האלו, ונסו להעביר קו: היכן הקהילה שלכם ממוקמת בציר הפונקציה? האם היא קהילה מקצועית (CoP)? או אולי קהילה מבוססת שלב חיים? ולאחר מכן – האם המדיום הנוכחי שלכם (למשל, וואטסאפ א-סינכרוני) באמת משרת את הפונקציה הזו, או שאתם בכלל צריכים לשלב מפגשי "מעגל הקשבה" באונלייף כדי להעמיק את החיבור? כשיש לכם היררכיה ברורה, ההחלטות הניהוליות הופכות לקלות בהרבה. איפה הקהילה שלכם פוגשת את המפה הזו? אשמח לשמוע בתגובות מהו הסיווג המדויק של הקהילה שלכם והאם גיליתם פער בין הפונקציה למדיום התקשורתי שלכם!

בזמן היציאה שלי הביתה, כשהוצאתי את מטר מהגן, הוא לקח אותי לתיבת ההפתעות האהובה עליו. על קיר מצוייר הצמוד לגן שעשועים קטן עומדת תיבת דואר, קטנה, צנועה, מעט נסתרת או מוסוות, שבכל פעם יש בה הפתעות שמשמחות את מטר: צעצועים קטנים, צמידים, בלונים, משרוקית. הוא עובר על כולן אבל בסוף בוחר רק אחת לקחת. הפעם היו מקבצים של הפתעות ארוזות בשקיות סנדוויץ. כבר שנה שאנחנו פוקדים את התיבה אחת לכמה שבועות ומעולם היא לא הייתה ריקה. לכאורה אפשר היה להחליט ברשות המקומית שהיא תתקין מספר תיבות ברחבי העיר ותמלא אותן בכל טוב. כמה כבר ההשקעה הכספית הזו לעומת שמחתם של מאות ילדים. אבל אז ודאי הייתה יוצאת איזו כתבה במקומון או פוסט בעמוד הרשמי של העיר ומתפארת במיזם "הקהילתי" החדש. ותיבת ההפתעות כבר לא הייתה הפתעה בכלל. רשויות לא מבינות את הקסם שבנסתר. ובמקום שהורים היו תוהים על מי טוב/ת הלב הזה/הזו שעומד/ת מאחורי הקסם הזה, ממלא/ת אותה מדי יום, רק מרצונו/ה הטוב, היה מוצמד לתיבה איזה לוגו של אגף חינוך/תרבות/קהילה. זו הייתה הדרך הבטוחה לקחת פלא קהילתי ולחבק אותו חיבוק דב שמוציא ממנו את הכל. ממש לגרום לילדים ולהורים שהאמינו בניסים ובמשאלות להתרגל למנגנון מנכר. אחרי זמן קצר שהשירות של תיבת הצעצועים היה הופך מובן מאליו, הורים כבר היו מתלוננים ומתאוננים בפני העירייה ועל גבי קבוצות הווצאפ והפייסבוק שהתיבה ריקה, שזו כבר פעם שנייה שיש בה רק בלונים מאותו הצבע. נוסף על כך, התיבה שעומדת כך כבר לפחות שנה, הייתה קורבן למעשי ונדליזם וביזה והרשות הייתה צריכה ללכת ולתקן תיבה ועוד תיבה, עד אשר תחליט יום אחד ש"די"- שאנשים פשוט לא יודעים לקבל דברים במתנה. והינה גם תיבת הקסם שעומדת היום בפלורנטין לא תעמוד עוד ולא ייפתחו תיבות כאלו. אז האם הרשות צריכה להשאיר את ידיה מחוץ לתחומה של הקהילה ולהשאיר את הטריטוריה הקהילתית אותנטית ועצמאית? טוב עושות הרשויות שבוחרות להתערב, לתמוך, לסייע. גם בשדה הזה, שדה שפראיותו חיונית לו. אך עליהן להיכנס אליו בחרדת קודש, בזהירות רבה, בהכרה עמוקה לכוחות הספורדים, הכאוטיים, הבלתי מאורגנים ולא ממושמעים הפועלים בשדה הקהילתיות. בעדינות ובצניעות רבה לראות כיצד היא יכולה לחזק את הכוחות האלו, לעודד את צמיחתם, וכמה שפחות להפריע. לעשות הכל כדי שלא להפוך יצירה לשירות, קסם למנגנון.

"אף אחד מחברי הקמפ לא נשאר, אך הקמפ נשאר, חי ובועט". לקיהלת הברן הישראלית יש 4 אירועים בשנה אליהם מגיעים כקמפים. מאחורי קמפ במידברן עומדים ימי הכנה, שעות עבודה, הקמות של מספר ימים, משמרות, הכנת אוכל, תפעול הגיפט וגם חיים משותפים אוהל צמוד למשנהו ופחים משותפים שצריך לרוקן במשך שישה ימים. בקיץ 2021, לאחר כמה שנים של שוטטות בין קמפים, הצטרפתי לקריוקמפ. קמפ שהגיפט שלו זה במת קריוקי שפועלת למשך כל האירוע. באותו אירוע ראשון שלי התבקשתי למלא את הטפסים של האירוע כמטלה בירוקרטית שהתגלגלה להובלה מלאה של הקמפ. מרבית הקמפים במידברן מבוססים על חבורת חברים שהולכים שנים יחד. אצל חלקם הייתה חבורה שהחליטה להקים קמפ ובחלקם היא התגבשה אי שם בזכות הקמפ. בחלוף מעל עשור בקהילת מידברן יש קמפים רבים שכאשר מגיע אירוע הם יודעים מי יהיו חברי הקמפ וגם את התפקידים שאנשים ימלאו בו. גם אם אנשים יתחלפו בתפקידי מנהל המטבח, התקציב, הארט או ההקמות - מוביל/ת הקמפ יהיה אותו אדם. כאשר הוא יפסיק להוביל את הקמפ ברוב המקרים הקמפ יחדל מלהתקיים. חבריו יחפשו קמפים אחרים בקהילה או יקימו קמפ אחר עם מוביל אחר. הקריוקמפ מתנהל באופן ייחודי ושונה. פתיחות, הכללה והיעדר גבולות: לאורך העשור שהוא קיים, ממידברן 2015, יש מאות אנשים שהיו באירוע עם הקריוקמפ. כל אחד נשאר בו את כמות הזמן שהתאימה לו. אחד מעשרת העקרונות של ברנינגמן הוא "הכללה רדיקלית" והקמפ שלנו מימש אותו במלואו. מעולם לא דחינו אף חבר/ה מלהיות חלק. כמו שאין מבחן כניסה, גם אין שום מנגנון טקס או אפילו החלטה על עזיבת הקמפ. יש עשרות אנשים שהם סוג של בקמפ. אם ירצו להופיע יתקבלו בברכה. אך כנראה שכבר לא נראה אותם באירועים. גם אם היו מאוד פעילים והובילו את הקמפ בתקופתם. הם תמיד יהיו חלק. ממש כמו כל אחד אחר בעולם שירצה בכך. אנרכיה, הנהגה וולונטרית ומתחלפת לקראת כל אירוע, כל חבר קמפ שרוצה מכריז על עצמו כמוביל האירוע. פעמים נדירות הצטרכנו לנהל מתחים סביב הדבר הזה. כל החברים נותנים בו את האמון ומאפשרים לו להוביל. מי שהיו מובילים באירוע אחד, כמוני, באירוע לאחריו כבר היו חברים מן המניין. בין דוריות לקמפ יש ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים. בכל אירוע גובים "תקורה" שהולכת לקופת הקמפ ומאפשרת להשתדרג מאירוע לאירוע בסאונד, תאורה וכו'. מרבית הציוד נרכש על ידי אנשים שכבר לא מגיעים לאירועים ולא מהווים חלק פעיל מהקמפ. כלומר, ציוד בשווי רב שהוא לא "של" אף אחד. היום אני מופקד על משמרתו ומחר אלו יהיו אנשים אחרים שיגיעו אחריי. כל חברי הקריוקמפ התחלפו. אך הקמפ נשאר. יחד עם ייעודו: שלא יהיה איש אחד על הפלאיה שלא ימצא מקום לזייף בו באמצע היום או הלילה. ההעברה הבין דורית הזו מתרחשת ללא שום הגדרה פורמלית. פשוט מעצמה. מכוח המסירה בין דור לדור. גם במובנים קהילתיים מדובר בפיסת אוטופיה. הקהילות שיבקשו ללכת בדרך דומה יזכו לחירות רבה, לייצריות, לתשוקה ולגיוון אנושי. האם אין מחירים להתנהלות שכזאת? יש. לעיתים הובלת הקמפ או המחויבות של החברים לא מספיק גבוהה. האינטימיות ותחושת השייכות פחות חזקות מבקמפים אחרים. החברות לרוב לא חוצה את גבולות האירועים ומפגשי ההכנה. בהתאם להשתנות הצרכים והרצונות שלנו אנחנו נכנסים לחשיבה מחודשת על מידת האינקלוסיביות. אך עד עכשיו, במשך עשור, זה עבד לנו. היינו פלא אפילו בתוך הפלאיה המופלאה שלנו.

מקצועני קהילה זו רשת השתתפותית של אנשי ונשות מקצוע בעלי נסיון רב וממגוון התמחויות ונישות בעולם הקהילה, המהווה מרחב להתפתחות אישית ומקצועית, לרקימת חיבורים משמעותיים, ולחדשנות בתחום. הסיפור שלנו הביוגרפיה הארגונית שלנו ההתאגדות של אנשי הקהילה בשלהי העשור השני של המאה ה-21 חברו יחד כמה אנשי מקצוע בתחום הקהילה ממרחבי פעילות שונים, מצאו אחד את השנייה במרחבים מקצועיים משותפים וראו שיש ביניהם דמיון ושותפות למהלך הרחב של קידום קהילתיות בישראל. רובם היו בשלב בו כבר היו בעלי ניסיון בהובלת מספר קהילות, ועם הניסיון קיבלו תפקידי ייעוץ, ליווי, הרצאה, מחקר, ניהול והובלה בתחום המתחדש של קהילתיות, המשלב תפיסות ישנות-חדשות עם כלים חדשים - לעיתים במרחבים שבהם קהילתיות הייתה תפיסה חדשה. אט אט הוקמו קבוצות שיח ופורומים שונים (הספירלה, דיבורי קהילה ועוד) במטרה לייצר חיבורים, לשתף ברעיונות, להתייעץ ולהיפגש. קבוצה החליפה קבוצה. אחדים נשרו בדרך ואחרים הצטרפו וההיכרות הלכה וגברה, ואיתה גם האמון והרצון ליצירה משותפת. נחלים שונים זרמו לים אחד ובמרץ 2021 הוקמה קבוצת וואטסאפ בשם "מקצועני קהילה". מטרת הקבוצה כפי שהוגדרה בהקמתה הייתה: יצירת פורום פרו-אקטיבי של אנשי מקצוע צעירים וחדשניים שמגיעים ממגוון תחומי עיסוק המשלימים אחד את השניה כדי לקבל תמונה רחבה ומלאה על התחום המורכב והמעניין ביותר שאנחנו מכירים - קהילה. הפעם הוחלט "לעלות מדרגה" ומי שצורפו לקבוצה היו רק החברים שהיו מוכנים להתחייב להשתתפות או לכל הפחות להקשבה פעילה בקבוצת הוואטסאפ ומילאו שאלון הצטרפות. הצוות המוביל שייסד את הקבוצה גיבש הסכמות ראשוניות להתנהלות הקבוצה ונבנתה גלריה המציגה את החברים עם תמונה וביו קצר לכל אחד/ת. במשך יותר משנה התנהלה קבוצת הווצאפ בעצימות משתנה של פעילות. תחילה היא הובלה על ידי הצוות, אך די מהר הצוות הפסיק להוביל אותה באופן משותף ואקטיבי והיא החלה מתנהלת מעצמה, שומרת על גחלת של חיפוש אנשי מקצוע, החלפת הזדמנויות ודיונים מקצועיים מפעם לפעם. שני העוגנים שנוצרו - אנשים ונשים שגילו מעורבות, פרגון ואכפתיות והמרחב עצמו שנוצר בכל יום מחדש כביטוי של צורך ממשי - אפשרו לקבוצת הוואטסאפ לצמוח ולהתפתח באופן טבעי. מהרשת אל השטח: הרגע שבו נולדה הקהילה באמת במרץ 2022 החל בקבוצה דיון על מידת מעורבות החברים - האם זו קבוצה אחת מיני רבות, או שקורה כאן משהו מיוחד? במסגרת התכתבות פרסם אחד החברים סטטיסטיקה המתארת את מידת המעורבות של של כל חבר וחבר בקבוצה. ההוצאה מהאנונימיות הדיגיטלית ויצירת שיקוף קבוצתי הובילה לדיון משמעותי ויצרה מוטיבציה בקרב חברים בקבוצה לעשות צעד קדימה. במאי 2022 הצוות המוביל עבר תחלופה של חברים, קם מחדש והחליט לייצר מפגש פיסי ראשון לחברי הקבוצה בכפר הנוער בן שמן. בעת המפגש התעצבו במשותף מטרות הקבוצה אשר נוסחו תחת השם "פסקאות שמשון" ונשארו תקפות גם היום (ראו "מה המטרות שלנו "). הייתה חלוקה לצוותי עבודה שונים שלקחו על עצמם תחומי אחריות: (1) מודל הפעילות שלנו; (2) אירועים ומפגשים; ו-(3) פיתוח הפרופסיה של קהילתיות בישראל. הצוותים נפגשו פעם-פעמיים וחלקם יצרו תוצרים מסוימים. הצוותים לא הפכו לקבע. אבל הרצון וההרגל להיפגש פנים מול פנים הושרשו. עד פברואר 2023 הפורום נפגש פעם נוספת באופן פיסי ושלוש פעמים נוספות בזום. בין ריטריט למבנה: ניסוי, למידה וצמיחה בתחילת 2023 התגבש צוות שהחל לעבוד על הריטריט הראשון של מקצועני קהילה. לריטריט היה צוות מרכז ועוד מספר צוותים שעבדו עליו. הוא התקיים ב 23-24/02/2023 בכפר טבאש שבעמק יזרעאל. לכל חבר וחברה שהשתתפו בו היה תפקיד: מבניית והעברת תוכן, להכנת הארוחות ולהובלת המפגש עם הטבע. כ-15 חברים וחברות לקחו בו חלק מתוך קבוצה של כ-40. הריטריט קבע מסורת לפיה היום הראשון הוא תוכן מגוון בהובלת החברים והיום השני מוקדש לעיסוק ב'מקצועני קהילה' ובגיבוש הסכמות משותפות להמשך הדרך. הקבוצה שנפתחה עבור הריטריט הפכה גועשת ומרגשת לפני, במהלך ולאחר הריטריט. עם זאת, עלתה בקשה מהצוות המוביל להחזיר את השיח לקבוצה הרחבה כדי לא ״לייבש״ אותה ובכך לצמצם שלא בכוונה את מקצועני קהילה למי שהיו בריטריט בלבד. בחודשים שלפני הריטריט נפתחה קבוצת ווצאפ מצומצמת יותר לחברים המחויבים יותר, במטרה שיתנהל שיח גם בה. הקבוצה הרחבה נקראה ׳הלובי׳ והקבוצה המצומצמת נקראה ׳הפורום׳. לאורך הדרך התברר כי תפקיד הפורום לא היה מספיק ברור, המהלך ״הונחת״ מהצוות המוביל מבלי שהייתה סביבו הסכמה רחבה ועמוקה, וככלל, החברים בחרו לנהל את השיח בקבוצה הרחבה. מספר חודשים לאחר הריטריט כבר היה ברור ש"מודל המעגלים" לא צלח. נשארה רק קבוצת 'הלובי' ובשפה השגורה חברים רבים מכנים את 'מקצועני קהילה' בשם הזה גם היום. המסע להגדרה מחודשת של הייעוד בראש השנה העברית בשנת 2023 התרחשה התחדשות בקרב הצוות המוביל, עליה התבשרו החברים במהלך הרמת הכוסית לראש השנה שקרתה בזכרון יעקב - ומיד אחר כך פרצה המלחמה. בחודשים העוקבים התקיימו שני מפגשי זום, כאשר באחד מהם עלתה שיחה שעסקה במידת המשימתיות של הרשת. ההסכמה על "ייעוד הרשת" לעולם לא מסתיימת, היא תהליך ארוך של בירור, גילוי ויצירה שאורך שנים ובמקרים מסוימים ממשיך להתעצב לאורך כל חיי הקהילה. עד אותה נקודה דובר על ידי חלק מהמובילים ומהחברים שאנו מתאגדים בין היתר בכדי לקדם במשותף את הפרופסיה הקהילתית בישראל באופן פעיל, ושעלינו להוביל יחד משימות בחברה לטובת העניין. אולם החלה מתרחבת ההבנה שיש פער בין המוצהר לבין הבחירות, הרצונות, האנרגיה וההוויה בפועל. במטרה לצמצם את הפער בין ההצהרות למעשה, הובאה השאלה לחברים. התחושה הייתה שכרגע הקבוצה לא בשלה לזה והוחלט ברוב גדול ש'קהילתנו היא משימתנו'. המאמץ היה מרוכז בלהמשיך וליצור את המרחב של מקצועני קהילה. מקצועיות או קרבה אנושית? נקודת האיזון בריטריט השני שהתקיים בקיבוץ רביד, מיפינו את הצרכים שהחברים חשים שנענים עבורם במקום הזה ושבזכותם הם נמצאים. מצאנו שמעבר לצרכים של התפתחות מקצועית, הרשת עונה לחברים שמגיעים למפגשים ולריטריט, גם על צרכים חברתיים ואישיים של קרבה, אינטימיות קבוצתית, והתפתחות אישית-נפשית-רגשית-רוחנית. משימתנו המרכזית סומנה כיצירת מפגשים משמעותיים שחברים רבים שותפים ביצירתם וכבר בו קבענו את מספר המפגשים הרצוי לשנה קדימה ואת הזוג שאחראי על כל מפגש. כולל הריטריט השלישי כמובן. בנוסף ישבנו לעצב יחד את המודל המעודכן שלנו. מאחר שזיהנו שישנם חברים שהלובי נותן להם ערך מקצועי רב, אך אינם מעוניינים להתחייב למפגשים ולאמץ קהילה אינטימית בחייהם, החלטנו לחזור שוב למודל שני המעגלים. הפעם הוא הצליח בגדול. קבוצת הלובי הוגדרה כערוץ השיח המרכזי, בטח המקצועי ורמת המחויבות בו נשארה נמוכה כשהייתה. קבוצת הוואטסאפ ששירתה את המעגל הפנימי, שזכה לשם 'הגרעין', התמקדה בהכנות למפגשים, בקבלת החלטות על 'מקצועני קהילה' ובשיח אישי בלבד. הוחלט לגבות דמי חבר, לעשות שיחות הכרעה על באיזה מעגל/ים כל חבר/ה רוצה להיות, ולהגדיל את הלובי בכדי לייצר בידול ברור יותר בין השניים. המהלך בשעתו ערער ואיים על חברים שלא רצו להצטרף ל'גרעין', אך עד מהרה התברר ששום דבר מהשיח המיוחד שכבר התהווה בלובי לא נפגע. לצפייה בהסכמות המודל שלנו . זהות, שייכות וההתלבטות בין גרעין לצמיחה השנה התגלגלה עם סדרת מפגשים משמעותיים בפיסי ובזום. בנוסף לראשונה נוצרה לנו קופה משותפת שהיה צריך להחליט מה לעשות איתה. בחודשים שלאחר הריטריט הצוות המוביל, שגדל כבר ל-4, הזמין את חברי הגרעין להצטרף לחשיבה ומשקיבל מהם את המנדט לחשוב על כך בעצמו, עלתה בו מחשבה שיהיה נחמד לבנות עם הכסף המשותף אתר אינטרנט (כן כן, זה שאתם נמצאים בו עכשיו). הרעיון עלה בפני החברים שהגיבו לו בהנהון, באדישות ובהתנגדות. הובן שנדרש מהלך עמוק יותר של יצירת הסכמה ובחירה משותפת בעניין. התהליך נעצר למספר חודשים והצוות המוביל החליט שהיום השני של הסמינר יעסוק בשאלת היציאה לעולם ובבחירה להתמקם "על המפה" (באופן עקרוני) ועל יצירת אתר שיהיה כמעין תעודת זהות שלנו (באופן ספציפי). הגענו אל שיחת ההכנה המסורתית לריטריט שמתרחשת בזום, עם נושא והתמודדות נוספת על הפרק: קבלת חברים חדשים לריטריט, מתוך הבנה שסיכוי לא רע שזו תהיה גם הפעם הראשונה שמצטרפים ל'גרעין' לאחר שהוא כבר התגבש כקבוצה מוכרת ובטוחה מאוד. אמנם אחת ההסכמות במודל שלנו נגעה לצורה בה מצטרפים חברים, מתוך רצון שיצטרפו. אך הדבר לא ממש קרה ולכן התקבע במידה מסוימת שהקבוצה נשארת כפי שהיא. בתוך השיח הזה (שנפתח בווצאפ עוד טרם המפגש) הוחלט להכניס כמות אנשים קטנה ביחס למספר הנוכחי של חברי הקבוצה. כשקהילה לומדת להנהיג את עצמה – הריטריט השלישי בירוחם הריטריט השלישי התקיים במרץ 2025 בירוחם. בסופו אנשים הוזמנו לקחת אחריות על תחומים שונים והשתבצו ברוחב לב. במפגש המסכם של הריטריט הצוות המוביל הביא הצעה לעשות צעד משמעותי בביזור הקהילה ובהקמת שני צוותי הובלה נוספים וצוות משימה. מעגל נושאי האחריות הורחב. קמו צוות לובי צוות גרעין אשר כל אחד מהם זכה במנדט המלא להובלת כלל התהליכים המתרחשים במעגל עליו הוא אמון. קם צוות משימה אד הוקי לטובת תכנון וכתיבת האתר. הצוות המוביל נשאר כצוות המתכלל, מלווה את הצוותים האחרים ומושך קדימה ולצידו קם 'צוות מוביל מורחב' שכולל בתוכו גם את המובילות של כל צוות ודן בהתקדמות של כל צוות. ממשיכים לכתוב את הסיפור שלנו כיום צוות הגרעין יצר תוכנית מפגשים שנתית אשר כלל חברי הגרעין שותפים ביצירת המפגשים. צוות לובי מחזיק את צירוף החברים, השיח בלובי והמפגשים הזומיים שהוא מכיל. צוות האתר פיתח את האתר בצורה הכי משקפת והשתתפותית שהוא הצליח. מתוך צוות הלובי נולד צוות משימתי חדש שמקדם, מפתח ויוצר את כנס מקצועני קהילה הראשון: מפגש מקצועי, פיסי, לכל חברי הלובי. הצוות המוביל המצומצם עוסק בניהול ההתמודדויות המרכזיות, בקריאת כיוון ובליווי שאר צוותי ההובלה. אנו נרגשים ונרגשות להמשיך לכתוב את ההיסטוריה של עצמנו, בתקווה שהיא תוכל ללמד או לפחות להפיח השראה בכל מי שירצו לפתח קהילות או יצירות חברתיות דומות לשלנו.

מקצועני קהילה זו רשת השתתפותית של אנשי ונשות מקצוע בעלי נסיון רב וממגוון התמחויות ונישות בעולם הקהילה, המהווה מרחב להתפתחות אישית ומקצועית, לרקימת חיבורים משמעותיים, ולחדשנות בתחום. גלריית מקצועני קהילה 1/2

מקצועני קהילה זו רשת השתתפותית של אנשי ונשות מקצוע בעלי נסיון רב וממגוון התמחויות ונישות בעולם הקהילה, המהווה מרחב להתפתחות אישית ומקצועית, לרקימת חיבורים משמעותיים, ולחדשנות בתחום. מקצועני קהילה הרשת לאנשי קהילה בישראל אנחנו רשת השתתפותית של אנשי ונשות מקצוע בעלי נסיון רב וממגוון התמחויות ונישות בעולם הקהילה. הרשת היא מרחב להתפתחות אישית ומקצועית, לבניית חיבורים משמעותיים, ולחדשנות בעולם הקהילה בישראל. המניפסט הקהילתי הקהילה היא תמצית האנושיות - המקום שבו אנשים נפגשים, רואים זה את זו, ויוצרים יחד מציאות טובה יותר. בעולם המתנהל בקצב מהיר ובתחרות שלא עוצרת, אנחנוו בוחרים בקהילתיות כחלופה המחברת, המאפשרת והמרפאה. הקהילות של ימינו הן לא רק חזרה לעבר אלא גם ביטוי של קדמה; שילוב בין מהות אנושית עתיקה לחדשנות טכנולוגית, חברתית ומוסרית. קהילה בעינינו היא מרחב דמוקרטי ומשתף, שבו כל אדם יכול להשפיע, ליצור, להביא מעצמו ולצמוח יחד עם אחרות ואחרים. אנו מאמינים שהדרך קדימה היא למרחב של קהילתיות שנבנית מאמון, חיבור, שייכות ומשמעות משותפת, ומציעה דרך חיים של יחד. בזה אנחנו מאמינים, בשביל זה אנחנו קיימים, וזה מה שאנחנו רוצים לקדם - ביחד. לקריאת המניפסט המלא כאן חיים קהילה מעבר להיותנו רשת מקצועית, אנחנו מתנהלים בדיוק כפי שאנחנו מלמדות ומלווים אחרים: קהילה השתתפותית, דמוקרטית ומבוזרת במודל של מעגלי אחריות המבטאים מידות משתנות של מעורבות והשפעה. זה ה–Walk the Talk שלנו, הפיצוח הכי חזק של הרשת. עם השנים בנינו עבור עצמנו מודל שמתאים לנו כמו כפפה ליד, אבל אנחנו מאמינים שאולי יכול לעבוד לעוד אנשי קהילה, בעוד מקומות והקשרים, בכללותו או בחלקים מתוכו. מעניין אתכם לגלות? בואו לראות איך זה עובד! נעים להכיר המילון השיתופי לקהילתיות חדשה יצירת הסכמות לאורך חייה של קהילה החברים בה מגבשים הסכמות הנוגעות לענייניהם המשותפים. פרקטיקה זו מאפשרת לקהילה לנוע בכיוון מוגדר ומוסכם באופן בו חברי הקהילה, ולא רק המובילים שלה, היו חלק מהחשיבה והשיח. קבלת הסכמות יכולה להתרחש כמעבר ממצב בו לא הייתה קיימת החלטה למצב בו נפלה החלטה וגם כהליך בו מאשררים בקהילה החלטה שהתקבלה על ידי ההובלה בעת שנותנים פתח להתגדות ולהתייחסות. היא יכולה להיות בצורה של הצבעה, קונצנזוס או להסתפק בקיום שיח ועדכון בלבד. (ראם שמואלביץ) למילון מגזין תהליך היצירה של "המפרט הראוי לרשות תומכת קהילה" על תהליך היצירה השיתופי של תוצר פורץ דרך, המחזיק בשיא של מספר ארגונים ורשויות שהיו שותפות בכתיבתו - מפרט שמגדיר לראשונה את הראוי שיתקיים... זמן קריאה 3 דקות קהילה חופשית, אנרכית ובין דורית - קמפ במידברן כמשל "אף אחד מחברי הקמפ לא נשאר, אך הקמפ נשאר, חי ובועט". לקיהלת הברן הישראלית יש 4 אירועים בשנה אליהם מגיעים כקמפים. מאחורי קמפ במידברן... זמן קריאה 2 דקות קהילתיות מלמטה ומלמעלה בזמן היציאה שלי הביתה, כשהוצאתי את מטר מהגן, הוא לקח אותי לתיבת ההפתעות האהובה עליו. על קיר מצוייר הצמוד לגן שעשועים קטן עומדת תיבת דואר,... זמן קריאה 2 דקות מקצוענים כותבים במגזין שלנו לגלריה מקצועני קהילה - ככה זה מרגיש גילי דבש ישורון חברה בלובי מאז שהצטרפתי אני מרגישה ממש בבית. אפילו בלי בית מקצועי קבוע מבחינת תעסוקה, ובטח עם שמירת ההריון ושינוי הסטטוס שדרש ממני באופן כנה להתעסק במה אני רוצה להעמיק בזמן הפנוי שנוצר, ידעתי לפנות אליכם וידעתי שהמענה יהיה לי מדויק. מור הובר חבר בגרעין הקבוצות של מקצועני קהילה מהוות את המרחב המקצועי הכי נוכח ומשמעותי בחיים שלי.יש כאן אנשים שגדלנו יחד מקצועית ואישית מאז המפגש בבן שמן. זה גם מחמד מאוד על הגדילה של השדה. כאן אני מרגיש בנוח לשאול ולהתייעץ לא רק מקצועית אלא גם אישית. הרבה מזה בזכות הדרך המשותפת שלנו יחד.